פסק-דין בתיק ת"ג 22906-08-12

פתח-דבר

1.                 מונחת לפני עתירתה של המבקשת הגב' גוהרה מכלוף לתיקון שנת לידתה המופיע במרשם האוכלוסין משנת 1944 לשנת 1942.

2.                 לטענתה המבקשת, נולדה בשנת 1942 בעיר טריפוטלי בלוב ובשנת 1951 עלתה עם משפחתה ארצה. עם עלייתם ארצה, לא היתה בידי הוריה אסמכתא על תאריך לידתה של המבקשת ולכן כשנשאל אביה המנוח לשנת לידתה הצהיר כי המבקשת הינה ילידת שנת 1944 וזאת על מנת שתוכל להשתלב בבית הספר ולא תשלח לעבודה. עוד לטענתה, במהלך השנים ביקשה מאביה לעדכן את שנת לידתה לשנת 1942, אולם אביה סירב לכך וטען כי אין בכך כל טעם. עוד טוענת המבקשת כי יש לה אח צעיר ממנה בשם יעקב סאסי אשר שנת לידתו הינה 1943, אולם לאור תאריך לידתה הרשום נוצר מצב אבסורד לפיו אחיה הצעיר גדול ממנה.

3.                 כעת, עותרת המבקשת לתיקון שנת לידתה שכן לטענתה זכות בסיסית היא של כל אדם כי בתעודת הזהות ובכל מרשם אחר יירשם תאריך לידתו המלא והמדויק ובפרט לאור מצבה הבריאותי הירוד של המבקשת. עוד לטענתה אין לה כל אינטרס בקבלת הכספים מהמדינה שכן אין היא זכאית לקצבת זקנה או גמלאות וכי לא יהיה בשינוי שנת לידתה כדי להשפיע על זכאותה.

4.                 יצוין, כי בתימוכין לעתירתה צירפה המבקשת תצהיר אחד בלבד מאת בנה של המבקשת מר ניסים מכלוף. 

5.                 המשיב התנגד לבקשה ממכלול הטעמים שיפורטו להלן: ראשית, לאור העובדה כי המבקשת הגישה עוד ביום 25.12.60 בקשה למתן תעודת זהות במסגרתה אישרה בחתימתה כי שנת לידתה הינו 1944 ולא 1942. שנית, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר מבלי שניתן כל הסבר הולם וראוי מדוע נמנעה המבקשת להגיש את בקשתה במשך שנים רבות. בהקשר זה נטען כי המבקשת הינה אשה בוגרת אשר יצאה מרשותו של אביה והיתה יכולה לפנות בעצמה בכל עת למשרד הפנים ולבקש את שינוי גילה. שלישית, המבקשת לא הרימה את נטל הראייה המוטל עליה - לא עמדה בנטל השכנוע להוכחת עילתה שכן לא צירפה כל מסמך או אסמכתא התומכים בטענתה אלא רק הסתמכה על תצהירה ותצהיר בנה. מעבר לכך, המבקשת אף לא צירפה כל ראיה לכך ששנת לידתו של אחיה היא 1943 וכן לא צרפה כל תצהיר מטעמו ממנו עולה כי הינו אחיה הצעיר. ולבסוף, למבקשת אינטרס כלכלי בשינוי שנת לידתה שכן יתכן שלאור השינוי האמור תהא זכאית לקבל תגמולים חודשיים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים כפי שהמבקשת פעלה בעבר, אולם בקשתה נדחתה על הסף בשל מועד לידתה. בנסיבות אלו, רובץ על המבקשת נטל הוכחה כבד. אשר על כן, מכל הטעמים לעיל, לא עמדה המבקשת בנטל להוכיח כי גילה המתועד במרשם אינו מבטא את גילה הנכון ואף לא עלה בידה לשכנע כי גילה הנטען הינו גילה הממשי.

6.                 ביום 21.12.12 הגישה המבקשת תשובה לתגובה במסגרתה טענה כי לא הומצא תצהיר מטעם אחיה הצעיר היות והקשר ביניהם נותק ובאשר לטופס הבקשה לתעודת הזהות אותו צירף המשיב לתגובתו טענה כי הטופס לא מולא על ידה אלא ע"י פקיד הרשויות משום אינה יודעת קרוא וכתוב ולכן רק חתמה על הטופס. לעניין זכאותה מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים טענה המבקשת כי אין לדבר רלוונטיות ואם אכן תהא זכאית לכך, הרי זכות זו בדין יסודה ולבסוף, הפנתה המבקשת לאמור בע"א 395/60 רומה עמרני נ' היועץ המשפטי לממשלה והמוסד לביטוח לאומי, פ"ד טו 594, בעמ' 603-604 בו נקבע כי בנוגע לעולים חדשים הבאים מארצות נחשלות קיימת נכונות להעניק להם סעד על סמך עדויות משניות בלבד, וזאת כאשר אין מסמכים בנמצא או כשאין אפשרות להשיגם.  

7.                 לאחר קבלת תשובת המבקשת, התקיים דיון במעמד הצדדים ביום 29.1.13, במסגרתו נחקרה המבקשת על תצהירה.

דיון והכרעה

8.                 תובענה לתיקון גיל הינה תובענה אזרחית לכל דבר ועניין. מי שעותר לתיקון גילו נדרש לשכנע בראיות טובות כי תאריך הלידה המיוחס לו על פי המופיע במרשם האוכלוסין אינו נכון וכן עליו להוכיח כי תאריך הלידה המתוקן מבטא את גילו הנכון. מדובר, אפוא, בנטל הוכחה כפול המכיל יסוד נגטיבי ופוזיטיבי. על המבקש להרים נטל זה על פי מידת ההסתברות החלה בהליכים אזרחיים, קרי הטיית מאזן ההסתברות לטובת גרסתו בלמעלה מ- 50%. יצוין כי כאשר מאחורי הבקשה עומד אינטרס כלכלי, נטל הראיה המוטל על המבקש הינו מוגבר (לעניין זה, יעויין בע"א 355-59 הרינג נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד יג 2005; ע"א 171/60 סולטנה נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד יד 2177).

9.                 בענייננו, אין מנוס מלקבוע כי המבקשת לא עמדה בנטל השכנוע להוכיח את יסודות עתירתה ולמעשה לא הביאה ולו ראשית ראיה לביסוס טענותיה. כאמור לעיל, בתמיכה לעתירתה הגישה המבקשת תצהיר מטעמה ומטעם בנה בלבד. בנוגע לתצהיר הבן הרי שאין בו כדי להעיד מידיעה אישית על עובדות המפורטות בבקשה וממילא משקלו של תצהיר זה הינו מועט. יתר על כן, המבקשת הודיעה כי מוותרת על חקירתו של הבן (ר' הודעתה מיום 9.12.12), ומשכך - נותרנו רק עם תצהירה של המבקשת. כמו כן, המבקשת לא צירפה תצהירים מטעם מי מאחיה או מכרים נוספים אשר יתמכו  בטענתה הפשוטה לכאורה בנוגע לגילו של אחיה יעקוב. לא זו אף זו, עיון בפסק הדין שצרפה אינו תומך בעתירתה שכן בענייננו לא צורפו עדויות משניות כאלה ואחרות ולמעשה מלבד תצהירו של בנה (שאף לא נחקר) ותצהירה שלה לא צורף דבר.  

10.             יתר על כן : גם חקירתה הנגדית של המבקשת לא הועילה להוכחת טענותיה. נהפוך הוא .  לאחר חקירתה הנגדית של המבקשת הוחלשו טענותיה ונתגלעו בקיעים נוספים בעדותה אל מול תצהירה. כך, למשל, בחקירתה הצהירה המבקשת כי יש לה אחים נוספים (יעויין בעמ' 3 לפרוט' הדיון, ש' 2), עובדה שלא צוינה בתצהירה, ויש בכך כדי להעיד כי יש בנמצא ראיות או עדויות שיכולות לשפוך אור על בקשתה או לפחות על הטענה כי יש לה אח שצעיר ממנה. הטענה כי אינה בקשר עם מי מאחיה ו/או כי אין לה בני משפחה נוספים נטענה באופן סתמי וללא כל ביסוס (שם, בש' 18-23). כמו כן, המבקשת הודתה כי הגישה את בקשתה לאור מוגבלותה אשר אינה מקנה לה זכאות לקבלת סיוע מביטוח לאומי (עמ' 2 לפרוט', ש' 13-15) ואף אישרה כי באם ייעתר בית המשפט לבקשתה תוכל לקבל סיוע כאמור (שם, ש' 17). בהקשר זה יצוין, כי המבקשת אף לא הכחישה כי באם תיעתר בקשתה תפעל להגשת בקשה חדשה לתגמולים על פי חוק נכי רדיפות נאצים, אשר סורבה בעבר לאור גילה (שם, ש' 24). בכל האמור, ובניגוד לאמור בתצהירה - יש כדי לבסס את האינטרס הכלכלי בעתירתה.

11.             לסיכום, כפי שניתן לראות, עתירתה של המבקשת הינה דלילה ביותר מבחינה ראייתית ואין בה כדי לתמוך בסעד המבוקש. לא זו אף זו, העתירה כשלעצמה מגלה סתירות ואף סותרת מצג של המבקשת כלפי המשיב בעבר ולוקה בשיהוי כבד של עשרות שנים בהגשת הבקשה - וכל אלו מטים את הכף לחובתה של המבקשת.

סוף-דבר

12.             מכל הטעמים שפורטו לעיל - דין העתירה להידחות.

13.             בנסיבות העניין, לא עשיתי צו להוצאות.

14.             המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ המבקשת ולב"כ היועמ"ש (פמת"א) בפקס.

15.             תואיל המזכירות לסגור את התיק.

ניתן היום,  כט' אדר תשע"ג, 11 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: